מזמור זה הוא הודאה מפוארת וחגיגית לה' על חסדו של ה' עם העולם ועם ישראל לאורך ההיסטוריה עד לימי שיבת ציון. בהמשך נבאר את הקשר בין ההיגד החוזר "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" להיגד זה המופיע לאורך ספרי הנבואה, דברי הימים וספר עזרא. כמו כן נבאר מהו הזמן השפל המתואר במזמור ומדוע המזמור משתמש במילה הארמית – פורקן לתיאור גאולה. לבסוף נעסוק במקומו המיוחד של המזמור בחתימת המחצית הראשונה של הספר החמישי. (19 דקות)
