במזמור ע"ב קיימות חזרות רבות אשר משקפות את משמעותו: דוד מעביר את מלכותו לשלמה ומתפלל להצלחתו כשופט טוב אשר יביא ברכה לעמו ולעמים אחרים (ב-יא); המלך צריך לדאוג לעניים ולאביונים, ולהביא בכך ברכה לעולם (יב-יז). חתימת הספר השני (יח-כ) משתלבת כסיום המזמור. עיון במקבילות לספרים מלכים ודברי הימים תורם להבנת המזמור: המזמור הוא תפילה של דוד לשלמה בנו, אך גם למלכים אחרים ממלכות בית דוד, אף בבית שני ולעתיד לבוא, שמקבילה עם זכריה ט. (37 דקות)
