אותיות ש'-ת' מתארות את שמחת המשורר בסוף התהליך המתואר במזמור קי"ט, הוא שמח בתורה, אוהב אותה ואת אוהבי התורה, ומבקש לבסוף להלל לה' גם בעתיד. בחלק הראשון של המזמור (אותיות ג'-י') המשורר מבוהל ומבקש להתחזק באופן הדרגתי בתורה ה' ובחלק השני (אות מ'-ר') המשורר מרגיש לאחר ההתחזקות את אהבת ה'. הקשרו של מזמור קי"ט ברור: לאחר ההגעה לירושלים ולמקדש ה' (הלל המצרי, קי"ג-קי"ח), הוא מחזק את הקשר שלו עם תורת ה' (קי"ט), ככל הנראה בעזרת הכוהנים המשרתים במקדש והמלמדים את העם תורה. לאחר שהתחזק במזמור קי"ט בתורה, המשורר מצויד בכלים כדי להתמודד עם מצוקת הגלות, לעלות לארץ ולהתקשר למקדש. רצף רעיוני זה בין מזמור קי"ט ל"שירי המעלות" מגובה במקבילות רעיוניות ולשוניות. (30 דקות)
