ההלל הגדול בנוי מהודאה (קל"ה) והלל (קל"ו) במבנה וניסוח דומה להלל המצרי (קי"ג-קי"ח). הלל המצרי מתאר את העלייה ממצרים עד לכניסה לארץ ישראל, לירושלים ולמקדש. בהלל הגדול הברכה יוצאת מירושלים החוצה לעולם כולו שמוזמן להכיר בהנהגת ה' ובמלכותו על כל העולם, ולכן הוא חותם בקריאה אוניברסלית: "הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם" (קל"ו, כו). בהתאם לכך יציאת מצרים והכניסה לארץ ישראל מתוארים בהלל המצרי כאירועים היסטוריים לאומיים, אך בהלל הגדול כאירועים אוניברסליים, המדגישים את הנהגת ה' בעולם. שינוי זה התרחש בעקבות התיאור שנמצא בתווך בין האוספים: מזמור קי"ט עוסק בחיזוק הקשר לתורת ה', ושירי המעלות (ק"כ-קל"ד) מדגישים את הקשר לירושלים ולמקדש. (37 דקות)
