במסגרת העיון שלנו בחטיבה השנייה (ט"ו-כ"ד) של ספר תהילים נלמד בשיעור זה את מזמור כ״ב שתופס מקום מפתיע ומרגש בסיפור של פורים. כבר בתלמוד (מגילה ט״ו ע״ב; יומא כ״ט ע״א) המזמור מזוהה עם אסתר בכותרתו: "למנצח על איילת השחר" ולפי הגאון מווילנה הוא המזמור שיש לאומרו בפורים.
בשיעור נלמד את המזמור תוך התמקדות בתנועתו מן הסבל הפוליטי והאישי (פס׳ א׳–כ״ב) אל ההתפרצות של תקווה והלל המקיפה את ישראל ואת האומות בחלקו השני של המזמור (פס׳ כ״ג–ל״ב) החותם במילים "לְעַם נוֹלָד כִּי עָשָׂה". הפרשנים הקלאסיים (כגון רד״ק) ראו במזמור רמיזות לעליית הנצרות והאסלאם, ונלמד כיצד קריאות אלו מעשירות את הבנתנו של עומקו ההיסטורי והתיאולוגי של המזמור.
על פי הפרשנות ההקשרית של ספר תהילים נחשוף את תפקידו המיוחד של מזמור כ״ב בתוך הספר הראשון (תהילים א׳–מ״א) ובתוך החטיבה השנייה (ט״ו–כ״ד). העיון במקבילות עם ספרים אחרים יגלה תובנות נפלאות עם ספר ישעיה מ"ד-מ"ה על "הצהרת כורש" אשר מופיעה בסוף דברי הימים ובתחילת ספר עזרא. בספר עזרא מסופר על שונאי ישראל אשר כתבו שטנה על שבי ציון ועצרו את בניין המקדש בימי המלך אחשוורוש – זאת הפעם היחידה שהמלך אחשוורוש מוזכר במקום אחר בתנ"ך ומתגלות בכך תובנות חשובות: אחשוורוש הוא נכדו של כורש לפי עדויות היסטוריות וגם לפי חז"ל.
הצהרת כורש, אם כן, זכתה ליישום פוליטי דווקא בימי אסתר ומרדכי, ומכאן עולה הבנה חדשה של מזמור כ"ב ושל פורים. לפיכך, מדרשי חז"ל אשר קשרו בין המזמור לפורים מקבלים ביסוס לפי עומק פשוטו של מקרא על פי הפרשנות ההקשרית!
לדפי מקורות, נא ללחוץ על לשונית החומרים
דפי מקורות:
פורים בתהילים כ"ב (PDF)