בשיעורים הקודמים עסקנו במבנה ובסיפור של הספר החמישי, וזיהינו את שלושת אוספי ההלל כמרכיבים חשובים שמעצבים את הנרטיב שלו. השווינו את "הלל המצרי" (קי"ג-קי"ח) עם "הלל הגדול" (קל"ה-קל"ו), על המשותף והשונה, אשר משקפים את ההתפתחות ואת הנרטיב של הספר על מזמור קל"ו; התחלנו לעיין ב"פסוקי דזמרא" (קמ"ה-ק"ו) כסיום של "שלושת ההללים", אשר סוגרים את הנרטיב המרתק של הספר החמישי ובכך גם של ספר תהלים כולו.
חז"ל וספרות ההלכה קבעו מקום ל"הלל המצרי" ו"לפסוקי דזמרא" בסידור התפילה. נתמקד היום במקורות חז"ל על "פסוקי דזמרא" כולל פסקי הרמב"ם וניתוחו של הרב י"ד סולובייצ'יק זצ"ל על נוסח ברכות "פסוקי דזמרא" בהשוואה לנוסח ברכות "הלל המצרי", אשר תורמות רבות לאפיין את שתי התפילות בסידור ואת ההבדלים ביניהם לפי חז"ל. יתברר, שנוסח הברכות מאפיין באופן קולע את שני האוספים מספר תהלים, כפי שגם עולה מניתוחם הספרותי ומיקומם המיוחד בנרטיב הספר ע"פ הפרשנות ההקשרית. המסקנות הדומות של מקורות חז"ל ושל הפרשנות ההקשרית החדשה הינן מפגש מופלא של שתי גישות שונות - "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג', ג).
לדפי מקורות, נא ללחוץ על לשונית החומרים
דף מקורות:
הברכות של "הלל המצרי" ושל "פסוקי דזמרא" ע"פ הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל. (PDF)