חציו הראשון של הספר החמישי עוסק בבניין הארץ והמקדש בדור שיבת ציון ומסתיים בהלל גדול. מזמור קל"ז שובר את רצף המזמורים, כאשר הוא משיב את נקודת המבט לגלות בבל. רצף המזמורים מובן לאור קשרים לשוניים בין מזמורים קל"ה-קל"ז אל נבואת ירמיה (נ"א), בה הנביא מנבא בזמן הגלות את חזרת שלטון ה' על כל העולם לאחר שבעים שנים, הענשת מלכות בבל ושיבת ציון. נקודת המבט של שיבת ציון המתוארת בספר החמישי מעומעמת על ידי קיומם של יהודי התפוצות בגלות בבל, ולכן המשורר קורא להם להישבע אמונים לירושלים. הקשרים לנבואת ירמיה מעידים על הדרישה מיהודי התפוצות לעלות לירושלים בימי הגאולה. (45 דקות)
